בחינת הבגרות באזרחות היא בחינה בהיקף של יחידת לימוד אחת, המהווה תנאי הכרחי לקבלת תעודת בגרות. בשנים האחרונות השתנתה תוכנית הלימודים באזרחות וכך גם אופי הבחינה. כיום נדרשים התלמידים לשלב בין ידע למיומנויות חשיבה - בנוסף לשינון של מבנה השלטון, עליהם להפגין גם הבנה ויכולת יישום של הידע בסוגיות אקטואליות שונות.
 

***המידע שלהלן נתון לשינויים של משרד החינוך - עליכם לאמתו מול המידע שמפרסם משרד החינוך***

נושאי הלימוד
 
נושאי הלימוד לבגרות באזרחות מגוונים ביותר ועוסקים בדילמות שונות בהוויה הישראלית, למשל: מהי מדינה יהודית? האם זו מדינה דתית או חילונית? האם זו מדינה המקיימת מסורת יהודית או שעליה להדגיש דווקא את הערכים והעקרונות הדמוקרטיים ולהפוך למדינה מערבית הדומה לארצות הברית?
 
הנבחנים נדרשים להכיר את הגישות השונות ביחס לאופייה של ישראל כמדינה יהודית ו/או דמוקרטית, להבין את המשתמע מהן ולעמוד על חשיבותו של המשטר הדמוקרטי, תוך התייחסות רחבה לזכויות האדם והאזרח, לזכויות המיעוטים ולשלטון החוק.
 
נושאי הלימוד לבגרות באזרחות, אינם תיאורטיים בלבד, אלא משלבים התייחסות רחבה לאירועים, דעות, השקפות ומחלוקות במציאות הישראלית בכל התחומים: הפוליטי, הכלכלי-חברתי והביטחוני. זהו מקצוע דינאמי המשתנה בהתאם למציאות המשתנה ונוגע לנושאים שונים שעולים על סדר היום כגון יחסים בין ערבים ויהודים, יחסי דתיים וחילוניים, אפליה וצדק חברתי, עבריינות שלטונית ואידיאולוגית ועוד.
 

מועדי  הבחינות 
מועד קיץ (חודשים מאי - יולי)
מועד חורף (חודשים ינואר – פברואר)

מידע שימושי
הבחינה נעשית בכתב
משך הבחינה הוא שעתיים
אין ציוד עזר שמותר בשימוש לבחינה